תחומי טיפול
טרשת מערכתית (סקלרודרמה)
Systemic sclerosis (Scleroderma)
טרשת מערכתית (Systemic Sclerosis), המכונה גם סקלרודרמה, היא מחלה אוטואימונית כרונית המאופיינת בפגיעה בכלי דם קטנים ובהצטברות מוגברת של רקמת חיבור, העלולה לגרום להתעבות ולהתקשות של העור ושל רקמות נוספות בגוף. המחלה עשויה לערב איברים פנימיים, ובהם הריאות, הלב, מערכת העיכול והכליות. קיימים סוגים שונים של טרשת מערכתית, והיקף מעורבות העור והאיברים הפנימיים משתנה באופן משמעותי בין המטופלים.
אחד הביטויים המוקדמים והשכיחים של המחלה הוא תופעת ריינו, המתבטאת בשינוי צבע של אצבעות הידיים או הרגליים בתגובה לקור או למתח. תסמינים נוספים יכולים לכלול תפיחות באצבעות, התעבות והתקשות של העור, פצעים בקצות האצבעות, כאב מפרקים וצרבת או קושי בבליעה. בחלק מהמטופלים עלולה להתפתח מעורבות ריאתית, כליתית או לבבית, ולעיתים היא מופיעה עוד לפני שהמטופל מבחין בתסמינים משמעותיים.
האבחנה דורשת הערכה מקיפה על ידי ראומטולוג מומחה, הכוללת תשאול רפואי, בדיקה גופנית של העור וכלי הדם ובדיקות לנוגדנים עצמיים אופייניים. בהתאם לממצאים ניתן לבצע בדיקה של כלי הדם הזעירים בבסיס הציפורניים, תפקודי ריאה, הדמיה של בית החזה, אקו לב ובדיקות נוספות להערכת האיברים הפנימיים. מאחר שחלק מסיבוכי המחלה עלולים להתפתח באופן הדרגתי וללא תסמינים בולטים, יש חשיבות מיוחדת להערכה ראשונית מקיפה ולמעקב סדיר.
הטיפול מותאם לאופי המחלה ולאיברים המעורבים. הוא עשוי לכלול תרופות לשיפור זרימת הדם באצבעות, טיפול בתסמיני מערכת העיכול, וכן תרופות המדכאות או מווסתות את פעילות מערכת החיסון במקרים של מעורבות עורית או ריאתית משמעותית. בחלק מהמקרים נעשה שימוש במיקופנולט, בטיפולים ביולוגיים או בתרופות ייעודיות להאטת הצטלקות הריאות. מטרת הטיפול היא לזהות מעורבות של איברים בשלב מוקדם, למנוע התקדמות של נזק בלתי הפיך, לשמר את תפקוד האיברים ולשמור ככל האפשר על איכות החיים.