תחומי טיפול

זאבת

לופוס, או זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus), היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון פועלת באופן לא תקין ועלולה לגרום לדלקת באיברים שונים. המחלה שכיחה לרוב בנשים, ומהלכה משתנה מאוד בין המטופלות: אצל חלקן המחלה קלה יחסית, ואצל אחרות היא עלולה לערב איברים פנימיים ולדרוש מעקב וטיפול ממושכים.

התסמינים השכיחים כוללים כאבים ותפיחות במפרקים, עייפות, תפרחת מסוגים שונים, רגישות לשמש, פצעים בפה, נשירת שיער ולעיתים חום לא מוסבר. בחלק מהמטופלות יכולה להיות מעורבות של הכליות, הריאות, הלב, מערכת הדם או מערכת העצבים. לא כל המטופלים סובלות מאותם תסמינים, ולעיתים המחלה מתאפיינת בתקופות של פעילות לצד תקופות שקטות יותר.

האבחנה מבוססת על שילוב של הסיפור הרפואי, הבדיקה הגופנית ובדיקות מעבדה. בדיקות הדם עשויות לכלול נוגדנים עצמיים כגון נוגדנים נגד גרעין התא (ANA), נוגדנים אופייניים נוספים, רמות משלים, ספירת דם ומדדי דלקת. בדיקות שתן ותפקודי כליה חשובות במיוחד כדי לזהות מעורבות כלייתית. אין בדיקה יחידה שמאבחנת זאבת, ולכן יש חשיבות להערכה כוללת והוליסטית על ידי ראומטולוג מומחה.

הטיפול מותאם לחומרת המחלה ולאיברים המעורבים. במקרים רבים נעשה שימוש בהידרוקסיכלורוקווין, ולעיתים גם בסטרואידים ובתרופות המדכאות או מווסתות את פעילות מערכת החיסון. בשנים האחרונות נוספו גם טיפולים ביולוגיים המכוונים באופן ממוקד למסלולים מסוימים במערכת החיסון. מטרת הטיפול היא להפחית את פעילות המחלה, למנוע נזק ארוך טווח ולאפשר איכות חיים מקסימלית לצד המחלה.

במקרים מסוימים של מחלה קשה או עמידה לטיפולים המקובלים ניתן לשקול השתתפות במחקרים קליניים של טיפולים חדשניים. אחד הכיוונים הנחקרים כיום הוא טיפול בתאי CAR-T (Chimeric Antigen Receptor T-cell therapy). בטיפול זה אוספים תאי מערכת חיסון מסוג T מהמטופל, משנים אותם במעבדה כך שיוכלו לזהות ולסלק תאים מסוימים של מערכת החיסון התורמים למחלה, ולאחר מכן מחזירים אותם לגוף. מדובר בגישה מבטיחה אך עדיין ניסיונית בזאבת, והיא ניתנת כיום בעיקר במסגרת מרכזים מתמחים ומחקרים קליניים.

קביעת תור