תחומי טיפול

שיגדון (גאוט)

Gout

שיגדון (Gout) היא מחלה דלקתית של המפרקים הנגרמת מהצטברות גבישים של חומצת שתן במפרקים וברקמות הסובבות אותם. הגבישים מעוררים תגובה דלקתית העלולה לגרום להתקפים של כאב עז, תפיחות ואודם. המחלה קשורה לרמות מוגברות של חומצת שתן בדם, אך לא כל אדם עם חומצת שתן גבוהה יפתח שיגדון. גורמי סיכון כוללים נטייה משפחתית, מחלת כליות, השמנה, צריכת אלכוהול ותרופות מסוימות.

המחלה מתבטאת לרוב בהתקפים פתאומיים של כאב חזק במפרק, המלווה בתפיחות, באודם וברגישות רבה למגע. המפרק בבסיס הבוהן הוא אחד האתרים האופייניים, אך המחלה יכולה לערב גם את הקרסוליים, הברכיים, כפות הידיים ומפרקים נוספים. בין ההתקפים המטופל עשוי להרגיש בריא לחלוטין. ללא טיפול מתאים, התקפים חוזרים עלולים להוביל לדלקת מפרקים כרונית, להצטברות גבישים ברקמות ולנזק מבני למפרקים.

האבחנה מבוססת על הסיפור הרפואי, הבדיקה הגופנית ובדיקות עזר. הבירור כולל בדרך כלל מדידת חומצת שתן בדם, הערכת תפקודי כליה ולעיתים בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד. במקרים מסוימים נדרשת שאיבת נוזל מהמפרק לזיהוי גבישי חומצת שתן ולשלילת זיהום. חשוב להדגיש כי רמת חומצת שתן תקינה בזמן התקף אינה שוללת שיגדון, ומנגד רמה גבוהה אינה מספיקה לבדה לקביעת האבחנה. מפרק תפוח, אדום וכואב באופן פתאומי, במיוחד כאשר מופיע גם חום, מחייב הערכה רפואית דחופה כדי לשלול זיהום במפרק.

הטיפול כולל שני מרכיבים עיקריים: טיפול בהתקף הדלקתי ומניעת התקפים עתידיים. בזמן התקף ניתן להשתמש בקולכיצין, בתרופות נוגדות דלקת או בסטרואידים, בהתאם למצב הרפואי. במטופלים הזקוקים לטיפול מניעתי ממושך נעשה שימוש בתרופות המפחיתות את רמת חומצת השתן, בעיקר אלופורינול, תוך מעקב והתאמת המינון להשגת רמת היעד. לרוב היעד הוא חומצת שתן מתחת ל-6 מ"ג לדציליטר. לצד הטיפול התרופתי חשוב לטפל בגורמי הסיכון ולבצע התאמות באורח החיים. טיפול מסודר ומעקב ראומטולוגי מאפשרים למנוע התקפים חוזרים, להפחית את עומס הגבישים ולמנוע נזק בלתי הפיך למפרקים.

קביעת תור

התקשרו לקביעת תור 08-6267777